רוט ליאו

(1914-2002)

נולד בעיירה טיסמניצה שבגליציה למשפחת סוחרים אמידה וציונית וב-1920 היגר עם משפחתו לדואיסבורג שבגרמניה שם בגיל 16 עזב את בית הספר בשל גילויי אנטישמיות והחל לעבוד כשוליה למעצב חלונות ראווה וללמוד ציור אצל יוזף דופלפלד. ב-1933 עלה לישראל והצטרף לגרעין השומר הצעיר מרוסיה שישב בקבוצת כנרת. הוא שהה תחילה בתל אביב אך לאחר זמן לא רב הצטרף לקיבוץ אפיקים בו היה חבר עד מותו. הוא למד באקול נסיונל סופרייר דה בוזאר וחזר מאוחר יותר, בשנות ה-50, לפריז ולאיטליה שם התמחה במיוחד בעבודות פרסקו.

בשנותיו הראשונות בקיבוץ עבד ברעיית צאן ובשנים מאוחרות יותר שילב עבודה בענפים שונים בקיבוץ במקביל לציור וזכה לקבל סטודיו משלו בקיבוץ. חלקן של עבודותיו היו אישיות וחלקן הוקדשו לצרכיו התרבותיים של הקיבוץ.

בשנת 1953 הקים בית ספר לציור באפיקים בו למדו אמנים מכל רחבי התנועה הקיבוצית.

בשנת 1959 זכה בפרס לציור מטעם עמק הירדן וריכז את אגודת הציירים והפסלים בתנועה הקיבוצית.

בשנת 2000 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של רוט במשכן לאמנות בעין חרוד. ובספר "ליאו רוט רואה געגועים" שכתב אסף ענברי לרגל האירוע, הוא מציין כי רוט היה במגע עם ציירים פוסט-אימפרסיוניסטים, דוגמת אהרון גלעדי וחיים אפתקר שגם ייסד את "המשכן לאמנות עין חרוד". אולם, השפעת הציור הגרמני עליו גדל הייתה בולטת בציוריו. החל מקווי המתאר הברורים ועד לפשטות המוצקה.

רוט הציג בישראל, בארצות הברית, במקסיקו, בספרד, בהולנד, בשבדיה, ובדנמרק.

עבודתו של רוט מתאפיינת בצבעוניות עזה וניכרת בה השפעת הקוביזם. בציוריו מתואר הווי הקיבוץ ומוצגים חיי החלוצים מחד והעיירה היהודית מאידך וכך מקבלת ביטוי הטרנספורמציה שעברו המתיישבים החדשים בארץ ישראל. בחלק מציוריו רב הדמיון לעבודותיו של מרק שאגאל ובחלקם בולטת השפעת האקספרסיוניזם הגרמני.

ליאו רוט מופיע כדמות מרכזית בספרו של אסף ענברי "הביתה" (הוצ' ידיעות-ספרים, 2009).

מנשה קדישמן, שהיה תלמידו, אמר בדברי ההספד על קברו כי רוט "התחבא בקיבוץ וצייר" והיה אחד מחשובי הציירים הישראלים.

חיפוש


חדשות ואירועים

פרטים ליצירת קשר

 

אורבן גלרי

רחוב בן יהודה 72, תל אביב, ישראל



טל:
972-3-5244110
פקס:  972-3-5244022
דוא"ל: 
urban972@gmail.com